אימוץ הרגולציה האירופית ותפיסת ניהול הסיכונים באירופה ופתיחת מסלולי יבואן נאות
מערך רגולציה משקית למזון ותמרוקים, משרד הבריאותהרפורמה ביבוא מזון ותמרוקים מאמצת את הרגולציה האירופית ומשנה את מודל הפיקוח והאכיפה ממשטר של אישורים מראש ובדיקות מקדימות, למודל של פיקוח ואכיפה במהלך הפעילות שמבוסס על ניהול סיכונים עם שימוש בהצהרות.
על המהלך
עד לרפורמה נשען יבוא מזון ותמרוקים לישראל במידה רבה על אישורים פרטניים מראש ובדיקות מקדימות. רפורמת יבואן נאות ואימוץ הרגולציה האירופית משנות את נקודת המוצא: במקום שהמדינה תאשר כל מוצר או משלוח מראש, האחריות לעמידה בדרישות ולניהול הסיכונים עוברת במידה רבה ליבואן. במזון, מוצר המשווק כדין באיחוד האירופי יכול להיכנס למסלול המבוסס על הצהרה, לצד בדיקות מדגמיות ופיקוח מבוסס ניהול סיכונים. עקרונות דומים של אחריות עוסק והפחתת אישורים מוקדמים יושמו גם בתחום התמרוקים. כך נשמרת ההגנה על בריאות הציבור, תוך צמצום חסמים ויצירת מסלול מהיר יותר לשוק.
תוצאות הרפורמה עבור יבוא מזון מעידות על ירידה בזמן השחרור הממוצע מהנמל במסלול יבואן נאות, שעומד כעת על יום אחד בלבד. במקביל, זמן ההמתנה הממוצע במסלול הרגיש ירד מכ-10 ימים בשנת 2023 לכ-4 ימים בשנת 2025. בתחום התמרוקים, מספר התמרוקים שנרשמו ליבוא גדל מ-1,088 ל-13,563. נרשמו גם ירידות במחיר הריאלי לצרכן בשנים 2022 עד 2026 בשל הרפורמה, לצד גורמים משפיעים נוספים.
בנוסף לאימוץ הרגולציה האירופית ולשינויים בפיקוח ואכיפה, נבנה מנגנון שמאפשר לעדכן את ההוראות המאומצות באמצעות הודעה או צו, בהתאם לחוק, ובכך לשמור על התאמה רגולטורית מתמשכת בלי להידרש בכל פעם לתיקון חקיקה ראשית. הוקמה גם ועדה מקצועית מייעצת המאפשרת לבחון התאמות והרחבות הנדרשות לשוק הישראלי. במקביל, המערך מקיים היוועצות שוטפת עם העוסקים ומפתח כלים ומדריכים שנועדו להנגיש את הרגולציה לעסקים בגדלים שונים.
נימוקי הבחירה
מדובר במהלך שמשקף שינוי עמוק במשטר הדרישות ובמשטר הפיקוח והאכיפה, ממודל של אישורים מראש שבו הרגולטור נושא בעיקר בנטל הבדיקה ונדרש פוזיטיבית לאשר כל משלוח, למודל של פיקוח ואכיפה במהלך הפעילות המבוסס על ניהול סיכונים, העברת האחריות אל היבואן תוך שימוש בהצהרה ותוך חיסכון של זמן וכסף עבור היבואן. שינוי כזה מחייב נכונות לבחון מחדש את הצורך באישור מראש, ולהתמקד במקום שבו הפיקוח מוסיף את הערך הרב ביותר. בכך הרפורמה מצמצמת אישורים ובדיקות, מפחיתה דרישות מקדימות כאשר אינן נדרשות להשגת מטרת הרגולציה, מקצרת תהליכים ומפנה משאבים רגולטוריים לפיקוח מבוסס סיכון, בלי לוותר על ההגנות הנדרשות לבריאות הציבור.
הרפורמה נוגעת לשווקים של מוצרי בסיס המצויים בכל בית – מזון ותמרוקים. הנתונים שהוצגו מצביעים כבר כיום על מעבר נרחב למסלול ההצהרה, על קיצור משמעותי בזמני השחרור ועל התרחבות במספר העוסקים והמוצרים בתמרוקים. בחלק מהקטגוריות נרשמו גם ירידות במחירים, אף שלא ניתן לייחס אותן לרפורמה לבדה. מהלך זה מוביל להפחתה של נטל רגולטורי על בסיס ניהול סיכונים, התאמה של הרגולציה לסטנדרטים בין-לאומיים מקובלים ותרומה להגברת התחרות.
כמו כן, דרך העבודה במסגרת מהלך זה הייתה מתודית ומקצועית, כללה אימוץ מסגרת רגולטורית בינלאומית, חשיבה והתייחסות למנגנוני היישום כמו מנגנון העדכון שמאפשר רגולציה דינמית והיוועצות שוטפת עם בעלי עניין. העובדה שהמהלך הומלץ הן על ידי גורמים מהמגזר העסקי והן על ידי מכון מחקר כלכלי מחזקת את ההכרה בכך שמדובר בשינוי משמעותי שניכר גם מחוץ לממשלה.